הליך השיפוט בבית הדין הצבאי:
 

מערכת המשפט הצבאי היינה מערכת שיפוט נפרדת מהמערכת השיפוט האזרחית.

מערכת המשפט הצבאית רשאית לשפוט כל חייל בצה"ל המשרת בסדיר או במילואים:

• בכל עבירה המעוגנת בחוקי מדינת ישראל. ניתן להעמיד לדין חייל לפי סעיף "אזרחי" בבית הדין הצבאי
  לדוגמה: עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

• בכל העבירות לפי חוק השיפוט בצבאי, קיימות עבירות ייחודיות למערכת הצבאית שאינן ניתנות לשיפוט במערכת האזרחית.

לדוגמה: עבירת עריקות ונפקדות.  

• עבירות מיוחדות, בהן ניתן לשפוט עובדים בשירות צה"ל, מי שניתן לו נשק על ידי רשויות הצבא ואנשי מילואים שלא בשירות מילואים פעיל בעבירות מסוימות.  
   

במערכת משפט זו, רשאי לייצג מי שהוסמך לכך על ידי וועדה צבאית לשמש כעורך דין צבאי.

במערכת הצבאית מסגרות נפרדת לאכיפת הדין, הגוף המרכזי בניהם הוא המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח).

לאחר סיום החקירה במצ"ח החומר יועבר לידי התביעה הצבאית בפרקליטות הצבאית לקבלת החלטה.

לפרקליטות הצבאית האפשריות הבאות:

• החזרת החומר למצ"ח להמשך חקירה

• סגירת התיק

• העברת התיק לשיפוט ביחידה בדין משמעתי

• הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי.

עורך דין פלילי, המכיר את מערכת השיפוט הצבאית לבווריה ואת כלל המערכות הצבאיות יוכל לייצג נאמנה את הנאשם אל מול שלטונות הצבא. תחילה בייעוץ בחקירה המשטרתית שעשוי להיות קריטי ובהמשך בפניה אל גורמי הפרקליטות הצבאית בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום, ביטול כתב האישום וייצוג הנאשם בבית הדין הצבאי.